מדרש שני כתובים

מתוך Wikitalmidrash

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגעתם לדף מתוך מרחב מחקר ופיתוח הוראה עתידית של ד"ר משה לביא, החוג לתולדות ישראל, אוניברסיטת חיפה. mlavee@research.haifa.ac.il

דף זה הוא שייך לפרוייקט המדרש בקהילות הגניזה במימון קרן גרנדשמפ

אם נתקלתם כאן במשהו שמעניין אותכם, או יש לכם משהו לתרום או להציע אשמח אם תפנו אלי.

אף שמדובר במרחב פתוח של חומרים שטרם פורסמו וטרם גובשו לכדי פרסום, אבקש להפנות אל מרחב זה בכל שימוש בו או ציטוט ממנו.

בדף זה תמצאו הפניות לנושאים שונים שעלו במהלך המחקר בפרוייקט, ועשויים להתגבש לכדי פרסום או מאמר.

תוכן עניינים

הגדרת המדרש

מדרש שני כתובים הוא שם כולל לקבוצת מדרשים הדורשים סתירות בין פסוקים. הכרכים השונים של מדרש זה שעלו מן הגניזה מדגימים שונות משמעותית, המצדיקה לראות בהם 'משפחה של חיבורים'

הקשרו של המדרש

על אף קיומן של מספר הטרמות של הצורה המדרשית הזאת בספרות התלמודית הקלאסית, כגון בספרי ובמדרש שמואל, יש למקם אותו בתוך מסגרת יחודית של התמקדות במידות המדרש במרחב הפעילות המדרשית המאוחרת, כנראה בתקופה האיסלאמית.

עקרון הארגון שלו דומה במהותו לעקרון הארגון של מדרשי חסירות ויתירות, ובמקרים נדירים אף משובצים מדרשי חסירות ויתירות בכרכים של מדרשי שני כתובים.

העיסוק האינטנסיבי בשאלת מידות התורה עולה גם מל"ב מידות שהאגדה נדרשת בהן הפותחת את משנת רבי אליעזר או צורפה אליו, וממקבילותיה בערבית יהודית שפרסם צוקר והן קשורות לפועלו של שמואל בן חפני גאון, כמו גם מן הפרשנות על המידות בברייתא דרבי ישמעאל.

כרכים של המדרש בגניזה

עד כה איתרנו שלושה כרכים של המדרש בגניזה:

כרך א

Oxford MS heb. d.46/126 (לוין, גנזי קדם)

T-S C2.96 (מאן, חומרים מדרשיים מהגניזה)

ביהמ"ד JTS ENA 3166.4

כרך ב

JTS ENA NS 23.3 (גנ"ש א)

מתוך מסקנות העיון על טופס זה: טופס זה מכיל רצף של מדרשי שני כתובים (כתוב אחד אומר... וכתוב אחד אומר...) ובהם הרחבות.

החומרים בהרחבות הם משלשה סוגים, או צירוף של סוגים אלו: א. סיפורים דרשניים ב. מעשי חכמים ג. יחידות הבנויות, כמו מדרשי שני כתובים עצמם, מזוגות זוגות, כאשר ישנם מספר סוגים שונים של זוגות בתוך היחידות הללו, כגון: a. פעמים ... ופעמים b. ירמיה אומר... ישעיה אומר c. ועוד ועוד – ראו פרוט בקובץ הקטע.

כרך ג

מאורגן כמדרש שאלות, ואולי זקוק לסוגה הערבית יהודית של שאלות על פסוקים. מכיל בעיקר מדרש חסרות ויתרות, אך יש בו כמה דוגמאות של מדרש שני כתובים:

תעתיק של ורטהיימר ש"א, מדרשים כתבי יד, ירושלים תרפ"ג, עמ' נא-נג (קטע ג)

MS heb. f.27/1 - MS heb. f.27/2, MS heb. f.27/5 - MS heb. f.27/9 (מאן, חומרים מדרשיים מהגניזה)

MS heb. f.27/3 - MS heb. f.27/4 (כנ"ל)

כרך ד

קטע אחד T-S C2.148 ובו סיום של (הרחבה המקבילה ל) מדרש המלכים שמלכו מסוף העולם ועד קצהו, ושאלת שני כתובים אחת מספר יחזקאל.

קטעים בודדים

אצל וורטהיימר נתפרסמו עוד שני קטעים שמשויכים למדרש שני כתובים:

קטע א – על פי הכותרת (מדרשים כתבי יד, ירושלים תרפ"ג, עמ' מו-נ

קטע ב – כולל את הטרמין שאל. המוכר לנו גם מטופס ג, וכולו שאלות על שני כתובים והרחבות המשתלשלות מהן.

הבדלים בין הכרכים

א. לשונות הסתירה בין הפסוקים

ב. ארגון החומר, לדוגמא:

כרך א – ע"פ המקרא – שמואל ב, מלכים ב, יחזקאל

כרך ב – לא ברור סידור הדברים.

נעיר, כי תופעה דומה מתקיימת גם במדרשי חסירות ויתירות (עיינו ורטהיימר במבוא לחסירות ויתירות).

אבחנות נוספות

  • ראיה לקיומם של פערים סגנוניניים בין הכרכים השונים:

קיימת יחידה הדומה מאוד (בקטעים המקבילים) בין טופס א (JTS ENA 3166.4) ובין טופס ב (JTS ENA NS 23.3). בהקבלה ניתן לראות את העיבוד הלשוני שנעשה בכל טופס לעצמו בדרכי הפתיחה לסתירה:

JTS ENA 3166.4 – כתוב> אחד אומר ... <וכתוב אחד אומר ...

JTS ENA NS 23.3 – כת' "..." וכת' "...".

  • במעט החומר שנשמר עיסוק רב במעשה מרכבה ובספר יחזקאל.
  • בכרך ב ניכר עיסוק רב יחסית בספרי נביאים - תופעה שמאפיינת מדרשים מאוחרים נוספים.
  • יש להשגיח בזיקה סגנונית למדרש רבי אליעזר, הניכרת בעיקר בכרך ב, והיא הבניה של יחידות הרחבה ארוכות בעלות תבניות פתיחה החוזרות על עצמן.

קבצי שני כתובים בספרות המדרש הקלאסית

ספרי במדבר מב

(מב) ישא ה' פניו אליך, בשעה שאתה עומד ומתפלל שנאמר ויאמר אליו הנה נשאתי פניך (בראשית יט כא) והרי דברים ק"ו ומה אם ללוט נשאתי פנים בשביל אברהם אוהבי לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך [וזה הוא שאמר הכתוב ישא ה' פניו אליך] כתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים (דברים י יז) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו כשישראל עושים רצונו של מקום ישא ה' פניו אליך וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום אשר לא ישא פנים ד"א עד שלא נחתם גזר דין ישא ה' פניו אליך ומשנחתם גזר דין אשר לא ישא פנים כתוב אחד אומר שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו (תהלים סה ג) וכתוב אחד אומר סכותה בענן לך מעבור תפלה (איכה ג מד) כיצד יתקיימו שני מקראות הללו עד שלא נחתם גזר דין שומע תפלה משנחתם גזר דין סכותה בענן לך. כתוב אחד אומר קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת (תהלים קמה יח) וכתוב אחד אומר למה ה' תעמוד ברחוק (שם /תהלים/ י א) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו עד שלא נחתם גזר דין קרוב ה' לכל קוראיו משנחתם גזר דין למה ה' תעמוד ברחוק. כתוב אחד אומר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג לח) וכתוב אחד אומר וישקוד ה' על הרעה (דניאל ט יד) כתוב אחד אומר כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי (ירמיה ד יד) וכתוב א' אומר כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך לפני (שם /ירמיה/ ב כב) כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים (שם /ירמיה/ ג כב) וכתיב אחד אומר אם ישוב ולא ישוב (שם /ירמיה/ ח ד) כיצד יתקיימו שני מקראות הללו עד שלא נחתם גזר דין שובו בנים שובבים משנתחתם גזר דין אם ישוב ולא ישוב. כתוב אחד אומר דרשו ה' בהמצאו (ישעיה נה ו) וכתוב אחד אומר חי אני אם אדרש לכם (יחזקאל כ ג) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו עד שלא נחתם גזר דין דרשו ה' בהמצאו משנחתם גזר דין חי אני אם אדרש לכם. כתוב אחד אומר כי לא אחפוץ במות המת (שם /יחזקאל/ יח לב) וכתוב אחד אומר כי חפץ ה' להמיתם (שמואל א' ב כה) כתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים כיצד יתקיימו שני מקראות הללו ישא ה' פניו אליך בעוה"ז אשר לא ישא פנים לעולם הבא ד"א ישא ה' פניו יעביר כעסו ממך.

... כתוב אחד אומר עושה שלום במרומיו וכתוב אחד אומר היש מספר לגדודיו (שם /איוב כה/ ג) וכתוב אחד אומר אלף אלפין ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי (דניאל ז י) כיצד יתקיימו הפסוקים הללו עד שלא גלו מארצם היש מספר לגדודיו משגלו מארצם אלף אלפין ישמשוניה כביכול נתמעטה פמליא של מעלה. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי כתוב אחד אומר היש מספר לגדודיו וכתוב אחד אומר אלף אלפין ישמשוניה כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלף אלפין ישמשוניה זה גדוד אחד וכמה הן גדודיו היש מספר לגדודיו כתוב אחד אומר מונה מספר לכוכבים לכלם שמות (תהלים קמז ד) וכתוב אחד אומר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא (ישעיה מ כו) כשהקב"ה קורא הכל עונים מה שאי אפשר לו לבשר ודם לקרוא שתי שמות כאחת וכן הוא אומר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר (שמות כ א) ואומר אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי (תהלים סב יב) ואומר הלא כה דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיה כג כט). רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי כתוב אחד אומר המוציא במספר צבאם וכתוב אחד אומר מונה מספר לכוכבים כיצד יתקיימו שני כתובים הללו מגיד שאין שם שם שנוי לא השם שנקרא עכשיו נקרא הוא לאחר זמן וכן הוא אומר ויאמר אליו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי (שופטים יג יח) איני יודע לאיזה שם אני מתחלף כתוב אחד אומ' ויקן דוד את חלקת הגורן בכסף שקלים חמשים (שמואל ב' כד כד) וכתוב אחד אומר ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות (ד"ה =דברי הימים= א' כא כה) כיצד יתקיימו שני מקראות הללו מקום הגורן בשש מאות ומקום המזבח בחמשים. רבי אומר משום אבא יוסף בן דוסתאי כתוב אחד אומר ויקן דוד את הגורן וכתוב אחד אומר ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות כיצד יתקיימו שני כתובים הללו הן שנים עשר שבטים היו ולקח מכל אחד ונטל חמשים שקל מכל שבט ושבט נמצא שש מאות שקלים מכל השבטים ר' אלעזר בן שמוע אומר ויקן דוד את הגרן ואת הבקר כמפורש בענין ומהו מפורש בענין ויתן דוד לארנון אבל הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים בחמשים שקלים. כתוב אחד אומר ויהי לשלמה ארבעים אלף אורוות סוסים (מלכים א' ה ו) וכתוב אחד אומר ארבעת אלפים אורוות סוסים (ד"ה =דברי הימים= ב' ט כה) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו ארבעת אלפים סטבלאות של ארבעים אלף סוסים כתוב אחד אומר מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל (שם /דברי הימים ב'/ ד ה) וכתוב אחד אומר אלפים בת יכיל (מלכים א' ז כו) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלפים בלח שהן שלשת אלפים ביבש מיכן אמרו חכמים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש. וכן הוא אומר בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות (ישעיה כג ד) אמר הים ומה אני שאיני מתיירא שמא אוחיל ושמא אוליד בנים ובנות ושמא אקבור חתנים וכלות מה אמור בי האותי לא תיראו נאום ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם לא יעברנהו (ירמיה ה כב) אמר הים ומה אני שאין בי אחת מן כל המדות הללו הריני עושה רצון קוני על אחת כמה וכמה בושי צידון.

מדרש שמואל ז, מהדורת ליפשיץ, עמ' 30 - 31

כתוב אחד אומר "כי לא אחפוץ במות הרשע". וכתוב אחר אומר "כי חפץ י'י להמיתם". הא כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. עד שלא נחתמה גזר דין "כי לא אחפוץ במות הרשע". ומשנחתם גזר דינם "כי חפץ י'י להמיתם". כתוב אחד אומר "שומע תפלה עדיך כל בשר יבא". וכתוב אחר אומר "סכותה בענן לך מעבור תפלה". הא כיצד יתקיימו שני כתובי' הללו. עד שלא נחתם גזר דין "שומע תפלה". ומשנחתם <69> גזר דין "סכותה בענן" וגו'. כתוב אחד אומר "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". וכתו' אחד אומר "וישקד י'י על הרעה". הא כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. עד שלא נחתם גזר דין "מפי עליון לא תצא". ומשנחתם גזר דין "וישקד י'י על הרעה". כתוב אחד אומ' "כבסי מרעה לבך" +וגו<'>. וכתוב אחר אומר "כי אם תכבסי בנתר" וגו'. הא כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. עד שלא נחתם גזר דין "תכבסי מרעה לבך". משנחתם גזר דין "כי אם תכבסי". כתוב אחד אומר "קרוב י'י לכל קראיו" וגו'. וכתוב אחר אומר "למה י'י תעמוד ברחוק". הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו. עד שלא נחתם גזר דין "קרוב י'י לכל קראיו". משנחתם גזר דין "למה י'י תעמוד ברחוק". כתוב אחד אומר "דרשו י'י בהמצאו". וכתוב אחר אומר "חי אני אם אדרש לכם". הא כיצד יתקימו שני כתובי' הללו. עד שלא נחתם גזר דין "דרשו י'י בהמצאו" וגו'. משנחתם גזר דין "חי אני אם אדרש לכם". כתוב אחד אומר "שובו אלי ואשובה אליכם". וכתוב אחר אומר "אם ישוב ולא ישוב". הא כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. עד שלא נחתם גזר דין "שובו אלי ואשובה אליכם". משנחתם גזר דין "אם ישוב ולא ישוב".

בבלי נידה ע ע"ב

חזרה לפרוייקט המדרש בקהילות הגניזה

כלים אישיים