לא רק הערת שולים - מכינה לתלמוד תשע"ג

מתוך Wikitalmidrash

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף זה הוא דף קורס של ד"ר משה לביא, החוג לתולדות ישראל, אוניברסיטת חיפה.

למעקב אחר שגרת הקורס בפועל היכנסו ללא רק הערת שוליים - מכינה לתלמוד תשע"ג - ציר הזמן

תוכן עניינים

סילבוס

רקע

ספרות התלמוד והמדרש היא אוסף גדול של חיבורים, האוצרים בקרבם את מגוון מסורותיהם ויצירתם של חכמים בתחומי ההלכה והאגדה. חיבורים אלו נתפסו על ידי חברות יהודיות רבות לאורך השנים כקנון משני של התרבות היהודית לצד המקרא. הספרות התלמודית תהוותה בעיקר במחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה, בתהליך ממושך של מסירה יוצרת בדרך כלל בעל-פה, תוך הבאת דבריהם של חכמים רבים, עיבודם, ועריכתם על פי עקרונות ארגון שונים.

הספרות התלמודית מהווה מאגר יסודי של עמדות הלכתיות, תפיסות דתיות, מושגים רעיוניים וסיפורים. , הממשיכים לתפקד כגורם מכונן ברקעם של תהליכים חברתיים ואידיאולוגיים, ומזין עמדות ומתחים שונים בחברה הישראלית והיהודית בת-זמננו. מאז התהוותה מתפקדת ספרות זאת ונוכחת בשדות שונים: בשדה החוק וההלכה, בשדה היצירה הדתית הרעיונית, המחשבתית, בשדה הספרות העברית והיהודית, ונידונה בשדות מחקריים שונים, כגון השדה ההיסטורי, המשפטי, הספרותי, וחקר התרבות.

החיבורים בספרות זאת שונים מאוד מן הספר כפי שהוא מוכר לקורא המודרני, שהוא בדרך כלל טקסט מוגדר, עם כותר, העוסק בנושא מוצהר, ולו מחבר ידוע, סוגה מוגדרת וזמן ומקום יצירה אחד. לעומת זאת החיבורים התלמודיים הם יצירות קולקטיביות. הם ה הריבוי ניכר בחיבורים אלו גם בגיוון התימאטי הרב: הלכה העוסקת בפולחן במקדש ובריטואלים במחזורי הזמן היומיים, השנתיים ושל חיי אדם, משפט פלילי ואזרחי, ועוד; אגדה העוסקת בפרשנות המקרא, בתפיסות של האל, האדם, העם, הזמן והמרחב ועוד. הריבוי ניכר גם בגיוון הסוגתי: חוק ומשפט; פרשנות דרשנית; סיפורים, פתגמים, משלים, ויחידות ספרותיות רחבות יותר האורגות חומרים אלו יחד: סוגיות שהן דיונים דיאלקטיים, ודרשות מורכבות.

מטרת הקורס היא להציג ולהמחיש את תמונה פנורמית רבת פנים זו באמצעות מפגש קונקרטי עם טקסטים מגוונים. נציג שאלות יסוד הקשורות בספרות זאת, ונכיר את האופנים השונים שבהם היא הופצה ודרכם אפשר לגשת אליה: מהדורות מודפסות קלאסיות, מהדורות ביקורתיות, וכלים מקוונים. המפגש עם הספרות יעשה באמצעות סיפורי יסוד המעידים על דרכה וטיבה של ספרות זו, ובאעצמות לימוד של טקסטים נבחרים המגדימים את דרכה ותכונותיה.

דרישות הקורס

בסיום הקורס תערך בחינה. כל חומר עזר מותר בשימוש. הבחינה תידרשו להסביר מקורות שנלמדו בקורס, ולנתח אותם כמייצגים של מאפיינים יסודיים של הספרות התלמודית.

במהלך הקורס ינתנו תרגילי בית, בהם תידרשו לקרוא במבואות שונים לספרות התלמודית, להכיר מהדורות שונות של הטקסטים התלמודים, ולהיחשף לכלי עזר ממוחשבים שונים העוסקים בספרות זאת. יש להתכונן לשיעור בהתאם להנחיות אלו.

השתתפות תהווה גם היא מרכיב בציון.

שגרת הקורס תנוהל בדף לא רק הערת שוליים - מכינה לתלמוד תשע"ג - ציר הזמן. בדף זה יופיע סיכום החומר הנלמד בפועל בכל שיעור, ופירוט מטלות ההכנה לשיעור הבא. הדף יעודכן עד ליום חמישי מדי שבוע, וחובה להיכנס אליו מראש ולהיערך בהתאם.

שיעורים

שיעור מספר 1 - מן המקרא אל חכמים

באמצעות סיפור זה נפגוש את המתח היסודי בין הספרות התלמודית והספרות המקראית, נחשף לשאלת המסירה בעל-פה מזה, והפרשנות היוצרת מזה. נעמוד על המושגים תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. ==== הרחבה והעמקה: משה ורבי עקיבא, משה ויהושע - בין הבבלי למדרש

אל דף השיעור מן המקרא אל חכמים

שיעור מספר 2 - מן המקדש אל המשנה

  • מקור ראשוני מרכזי: משנה, ברכות, פרקים א-ב.

בשיעור זה ניפגש עם הטקסט המשנאי, נכיר את מאפייניו המרכזיים, נעמוד על נוכחות זכרון המקדש בצד עיצובה של תרבות דתית חלופית לו.

כמו כן נעמוד על שתי דרכי היסוד של הצגת החומר בספרות התנאית: דרך המדרש ודרך המשנה - הבאת דברי חכמים בצד המקרא או בנפרד ממנו.

אל דף השיעור מן המקדש אל המשנה

שיעור מספר 3 - בין משנה לברייתא, בין מסורת לחידוש

בשיעור זה נפגוש את הברייתא - המקור התנאי שאינו מופיע במשנה. המקורות המדגימים יציגו סיפורים שונים, המציגים מתח וניגוד בין דמויות שונות, המייצגות דגמים שונים ביחס למסורת וחידוש בספרות התלמודית. נתוודע לשאלת תפקידם של הסיפורים התלמודיים כמקורות היסטוריים, כתקדימים הלכתיים, וכמייצגים של מסרים, אידיאולוגיות ומתחים חברתיים בתקופת חז"ל.

אל דף השיעור בין משנה לברייתא, בין מסורת לחידוש

שיעור מספר 4 - הרצח במקדש: בין משנה לתוספתא

  • מקור ראשוני מרכזי: משנה יומא ב:א-ב; תוספתא יומא א:יב

בשיעור זה נפגוש את התוספתא, ונעמוד על תופעת המקבילות: הופעתם של מקורות דומים בלשון וסגנון שונה. נפגוש שתי גרסאות של סיפור על מתחים בין כהנים סביב עבודת המקדש, ונבחן את שאלת אופיו של הסיפור כעדות היסטורית: באיזו מידה הוא מלמד על האירועים המתוארים בו, ובאיזו מידה הוא מלמד על עולמם ההגותי של המספרים? הסיפורים שיוצגו בשיעור זה עוסקים גם בשאלת המתח בין המוסר בין אדם לחברו לבין הפולחן, תפיסת עבודת המקדש בספרות התלמודית, וזיקת הספרות התלמודית לערכים ורעיונות מספרות הנבואה.

אל דף השיעור דף נושא - הרצח במקדש: בין משנה לתוספתא

שיעור מספר 5 - המפנה האמוראי

  • מקור ראשוני מרכזי: סיפור ריש לקיש ורבי יוחנן - תלמוד בבלי ב"מ פד ע"א.

בשיעור זה נתוודע אל המפנה האמוראי, המעבר לשלב השני של התרבות התלמודית, בו נעשה הדיון המאורגן סביב המשנה למרכז היצירה התרבותית. נתוודע אל מאפייניה השונים של התקופה האמוראית דרך סיפור יסוד על יחסיהם של שני אמוראים בולטים: ריש לקיש ורבי יוחנן.

אל דף השיעור המפנה האמוראי - סיפור ריש לקיש ורבי יוחנן

שיעור 6 - "מסכת חנוכה" - תלמוד בבלי, מסכת שבת כא ע"א - כד ע"ב - נס החנוכה

בשיעור זה נתחיל את ההכרות עם הסוגה השלטת בתלמוד הבבלי - הסוגיה התלמודית. נתוודע אל יחידה ארוכה במסכת שבת העוסקת בנושאי החנוכה. נתעמק בברייתא המפורסמת המספרת על נס חנוכה, ונשווה אותה למקורות מספרות בית שני, כמו גם למקורות אחרים מספרות המדרש והאגדה. מתוך כך יהווה שיעור זה גם מפגש עם דרך הלימוד המשווה בין מקורות בית שני ובין מקורות הספרות התלמודית.

אל דף השיעור מסכת חנוכה - נס החנוכה

שיעור 7 - "מסכת חנוכה" - המהדרין מן המהדרין, בית הלל ובית שמאי

בשיעור זה נתמקד בקריאת סוגיה התלמודית הבסיסית בנושא הדלקת נרות חנוכה, ומתוכה נעמוד על מרכיביה השונים של הסוגיה התלמודית ומאפייניה. אגב הבאת דברי בית הלל ובית שמאי נפנה גם למספר מקורות יסוד אודות בית הלל ובית שמאי.

אל דף השיעור מסכת חנוכה - המהדרין מן המהדרין

שיעור 8 - "מסכת חנוכה"- לא תסור

בשיעור זה נדון במקורות התלמודיים אודות ברכות המצוות על נר חנוכה. לנושא זה חשיבות רבה, שכן הוא מדגים את המתח שבין המצוות המפורשות בתורה לבין המרכיבים שהתווספו מאוחר יותר - אותם מייצג נר חנוכה. נראה כיצד הובנתה הקונספציה המבחינה בין "דאורייתא" ו"דרבנן" בתלמוד הבבלי, ונלמד את הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי. אגב כך, יהווה שיעור זה גם מבוא והיכרות עם התלמוד הירושלמי.

אל דף השיעור מסכת חנוכה - לא תסור

שיעור 9 - נשים גברים ויין - סוגיה תלמודית מייצגת - בבלי, כתובות סד ע"ב - סה ע"א

בשיעור זה נתמקד בסוגיה התלמודית בנושא נשים גברים ויין, במסכת כתובות. הסוגיה מהווה דוגמא ומופת לריבוי מאפייניו של התלמוד הבבלי.

אל דף השיעור גברים נשים ויין, בבלי כתובות סד ע"ב - סה ע"א

שיעור 10- "מסכת" סדר הגיור - בבלי יבמות מו ע"א - מו ע"ב

שיעור זה יפתח את רצף השיעורים המסכם של הקורס בו נלמד קטעים נבחים מתוך היחידה הארוכה המוקדשת לגיור בתלמוד הבבלי. בשיעור זה נתוודע לפעילותם של שני מרכזים מובחנים בתקופת האמוראים בבבל ובארץ ישראל, ולהבדלים בין התרבות התלמודית כפי שעוצבה בכל אחד מן המרכזים הללו. נכיר את התלמוד הירושלמי, ונעמוד על ההבדלים בינו לבין התלמוד הבבלי. נלמד מספר דוגמאות מתוך סוגיות העוסקות בגיור ובתפיסת הגרים. הדוגמאות שילמדו בשיעורים אלו גם ישמשו להדגמת מאפייניה של המסירה היוצרת בעל-פה, והאופן שבו איפשרה את התהוותם של דגמים שונים מתוך חומרים מקוריים משותפים.

לדף השיעור מסכת סדר הגיור

שיעור 11 - סדר הגיור

בשיעור זה נעסוק בהשוואת מקבילות בין מקורות שונים בספרות התלמודית, נכיר את מדרשי ההלכה (מדרשי התנאים) ואת המסכתות הקטנות, ונתמקד בסדר הגיור כפי שהוא מוצג בתלמוד הבבלי ובמסכת גרים.

לדף השיעור מבוא למדרשי התנאים לדף השיעור ברייתת סדר הגיור

שיעור 12 - מסכת סדר הגיור: הדיון התלמודי על מילה וטבילה בגיור

בשיעור זה נמתקד בעיון ביחידה הראשונה מתוך מסכת סדר הגיור, בתלמוד הבבלי יבמות מו ע"א - ע"ב.

לדף השיעור מילה וטבילה בגיור

שיעור 13 - מסכת סדר הגיור: בית הדין לגיור

בשיעור זה נעמוד על מושג בית הדין לגיור, נראה כיצד התהווה מושג זה תוך כדי דיונם של האמוראים הבבליים והסתמאים המאוחרים בתלמוד, נתוודע

לדף השיעור בית הדין לגיור

שיעור 14 - גם הערת שולים

בשיעור הסיכום של הקורס נצפה ונדון בסרט הערת שולים. אל דף השיעור הערת שולים - מרכילות אקדמית לאגדה תלמודית קולנועית

שיעור 14 סיכום

תרגילים

תרגיל לקראת שיעור 2 - מבנה המשנה, ומהדורות עזר של המשנה

  • אתרו במקור מבואי באינטרנט או באחד מספרי המבוא המויים ב מן האנקדוטה אל הפנורמה - ביבליוגרפיה פירוט של מבנה המשנה. אלו סדרים יש במשנה? אלו מסכתות, וכמה פרקים יש בכל מסכת? מהו לדעתכם העיקרון שלפיו סודר החיבור הזה?
  • אתרו בספריה את מהדורות קהתי ואלבק של המשנה, מסכת ברכות.
  • צלמו מתוכם את פרקים א - ב.
  • קראו את המשנה הראשונה, סמנו מושגים ומונחים שלא הכרתם, ובדקו איזו מהדורה מספקת לכם פירוש טוב יותר?

תרגיל לקראת שיעור 3 - המבנה של דף התלמוד

  • עיינו בדפים של התלמוד הבבלי ברכות טז ע"ב, מהדורת וילנא. תוכלו למצוא אותם בספריה, או באתר hebrewbooks: ברכות טז ע"ב, עיינו גם במהדורת שטיינזלץ (בשל זכויות יוצרים תצלום לא מועלה לאתר ויישלח באי מייל)
  • עיינו במרכיבים השונים של הדף, והגדירו איזה מידע מופיע בכל אחד מן החלקים של הדף.

תרגיל לקראת שיעור 4 - המבנה של מהדורה מדעית: התוספתא

  • אתרו בספריה את מהדורת ליברמן של התוספתא, יומא ב:יא, ואת הפירוש הנלווה לה 'תוספתא כפשוטה'.
  • הביאו לשיעור צילום של העמודים ובהם הסיפור המופיע בחוברת המקורות.
  • עיינו במבנה של הדף, ונסו להסביר איזה סוג מידע מוצג בכל חלק של הדף.

תרגיל לקראת שיעור 5 - כתבי יד של התלמוד

  • גשו אל אוצר כתבי יד תלמודיים http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/
  • מצאו צילומים של כתבי יד של התלמוד הבבלי, מסכת בבא מציעא, דף פד ע"א, הדפיסו אותם, והביאו אל השיעור (לשומרי הסביבה - ניתן גם להביא תצלומים על גבי מחשב נייד).
  • עברו על כתבי היד, וחפשו הבדלים בין כתבי היד לבין הטקסט של הסיפור על ריש לקיש ורבי יוחנן כפי שהוא מופיע במהדורה המודפסת של התלמוד.

תרגיל לקראת שיעור 6 - קריאה במבואות לתלמוד הבבלי

  • קראו את המבואות הבאים לתלמוד הבבלי:

מנחם אלון, המשפט העברי, פרק כט.

Martin Jaffee, Introduction; Rabbinic authorship as a collective enterprise, in: The Cambridge Companion to the Talmud and Rabbinic Litearture, pp. 1 - 37.

  • כתבו על סמך מבואות אלו סיכום של עמוד אחד על התלמוד הבבלי, והתייחסו בו אל מבנה התלמוד, זמן ומקום עריכתו, סגנונו של התלמוד.
  • איזה מן המבואות היה לכם יותר אפקטיבי? נמקו.
  • מה הם ההבדלים באופן הצגת הספרות התלמודית בכל אחד מן המבואות?

תרגיל לקראת שיעור 7 - מונחי מילונים ומושגים ארמיים בתלמוד

  • הכינו לקראת השיעור הבא את היחידה התלמודית בתלמוד הבבלי שבת כא ע"ב "תנו רבנן מצות חנכה - ואין מורידין".
  • העזרו בלפחות שניים מן המילונים וספרי העזר המובאים ברשימת מילונים וספרי עזר לספרות התלמודית
  • מצאו בהם תרגומים והסברים לביטויים האמוראיים שמצויים בקטע זה, צלמו אותם, והביאו לכיתה (לשומרי סביבה: ניתן גם לסרוק ולהביא על התצלום על לאפ-טופ).
  • העריכו, איזה מן המילונים וספרי העזר הם המועילים לכם במיוחד כדי להתמודד עם הטקסט התלמודי?

תרגיל לקראת שיעור 9 - רכישת מושגי יסוד בתחום כלשהו בספרות התלמודית

  • בשיעור הבא נלמד סוגיה תלמודית מלאה. על מנת ללמוד סוגיה נדרש רקע בתחום, בטקסטים המקראיים ובמושגי היסוד, המקומות והדמויות הרלבנטיים להבנת סוגיה זאת.
  • מושגי היסוד הנדרשים להבנת הסוגיה שנלמד הם: כתובה, מזונות.
  • המקומות שנדרשת היכרות עימם מחוזא.
  • הדמויות שנדרשת היכרות מוקדמת עימן: רבא, אביי, רב יוסף.
  • פרקי מקרא שראוי להכיר מראש: שמואל פרק א, הושע פרק ב.
  • קראו את פרקי המקרא הנזכרים.
  • כתבו פסקה אחת על כל אחד מן המושגים המקומות והדמויות הנזכרות, וציינו את המקור ממנו שאבתם את המידע.

תרגיל סיכום שיעור 9

קובץ:סוגיית כתובות סד א - סד ב - שאלות לסיכום.doc

תרגיל לקראת שיעור 10 - איתור מקורות לשם עיון משווה בסוגיה תלמודית

  • עיינו בתלמוד הבבלי, יבמות, מו ע"א מח ע"ב.
  • אלו מן הטקסטים ביחידה זאת הם ברייתות?
  • מצאו מקבילות לברייתות אלו במקורות מן הספרות התלמודית שנערכה בארץ ישראל (התוספתא, מדרשי התנאים, התלמוד הירושלמי, מסכתות קטנות).
  • הסבירו כיצד מצאתם את המקבילות.

תרגיל לקראת שיעור 11 - קריאה מבואית אודות מדרשי התנאים

  • קראו את המבואות הבאים אודות מדרשי התנאים:
  • מנחם כהנא, פרק המבוא, בתוך: המכילתות לפרשת עמלק, עמ' ** - **.
  • ענת זיידל, פרקי מדרשי התנאים, בתוך: מבוא למדרשים, עמ' ** - **.
  • Strack & Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, pp. 247 - 275.
  • כתבו על סמך מבואות אלו סיכום של עמוד אחד על מדרשי התנאים, והתייחסו בו אל שמות החיבורים, זמן ומקום עריכתם, מבנה החיבורים.
  • איזה מן המבואות היה לכם יותר אפקטיבי? נמקו.
  • מה הם ההבדלים באופן הצגת הספרות התלמודית בכל אחד מן המבואות?

תרגיל לקראת שיעור 12- פרוייקט השו"ת

  • גשו אל פרוייקט השו"ת, זמין דרך אתרי האוניברסיטה: http://www.responsa.co.il/home.he.aspx
  • מצאו מקורות נוספים בספרות התלמודית העוסקים בחובת המילה והטבילה
  • הצביעו על הקשר בין מקורות אלו לבין החומרים שנלמדו בכיתה.

תרגיל לקראת שיעור 14 - אתר מאגרים של האקדמיה ללשון עברית

  • גשו אל אתר מאגרים של האקדמיה ללשון עברית, זמין דרך אתרי האוניברסיטה: http://hebrew-treasures.huji.ac.il/
  • חפשו מקורות תלמודים על המילה "מצודה".
  • עיינו במקורות אלו, ושקלו כיצד הם מאירים באור חדש את הסרט "הערת שוליים".

ביבליוגרפיה

כאן מפורטת רק ביבליוגרפיה חובה.

  • מ. ד. הר, דת וחיי רוח ביישוב היהודי: עולמם של חז"ל, בתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, תקופת המשנה והתלמוד, עמ' 152 - 179.
  • מנחם אלון, המשפט העברי, פרקים כח - כט, עמ' 842 - 904.
  • Martin Jaffee, Introduction; Rabbinic authorship as a collective enterprise, in: The Cambridge Companion to the Talmud and Rabbinic Litearture, pp. 1 - 37.
  • מנחם כהנא, פרק המבוא, בתוך: המכילתות לפרשת עמלק, עמ' ** - **.
  • ענת זיידל, פרקי מדרשי התנאים, בתוך: מבוא למדרשים, עמ' ** - **.
  • Strack & Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, pp. 247 - 275.

ביבליוגרפיה נוספת להעשרה נכללת בדפים של השיעורים.

כמו כן, העזרו בביליוגרפיה באוסף משאבים ללימוד הספרות התלמודית

חזרה לאתרי קורסים - תשע"ג

כלים אישיים