חדירה מאוחרת של חומרים ממדרשים קדומים אל תוך התנחומא-ילמדנו

מתוך Wikitalmidrash

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגעתם לדף מתוך מרחב מחקר ופיתוח הוראה עתידית של ד"ר משה לביא, החוג לתולדות ישראל, אוניברסיטת חיפה. mlavee@research.haifa.ac.il

דף זה שייך לפרוייקט המדרש בקהילות הגניזה במימון קרן גרנדשמפ

בדף זה מובא תקציר שאלה מחקרית שטרם פותח או נידון באופן מלא, והוא משמש בשלב זה רק לאיסוף מקרי של חומרים רלבנטיים לשאלה זאת. אין לראות בו יותר מכך.

אם נתקלתם כאן במשהו שמעניין אותכם, או יש לכם משהו לתרום או להציע אשמח אם תפנו אלי.

אף שמדובר במרחב פתוח של חומרים שטרם פורסמו וטרם גובשו לכדי פרסום, אבקש להפנות אל מרחב זה בכל שימוש בו או ציטוט ממנו.

תוכן עניינים

הטענה העיקרית

בספרות התנחומא ילמדנו משובצים לעיתים חומרים הלקוחים מחיבורים מאוחרים. הכוונה היא לשיבוצן של יחידות ארוכות, שהועתקו אל תוך מהדורה זו או אחרת של ספרות התנחומא מתוך חיבורים קיימים, ככל הנראה כבר בשלב הסידור בכתב של המהדורות. הדוגמאות המובהקות ביותר לכך היא הבאתם של חומרים מספר השאילתות. בצד התופעה הזאת, קיימים מקרים שבהם יש הבאות של יחידות ארוכות זהות למצוי בחיבורים קדומים לספרות התנחומא-ילדמנו, הן ממדרשי ההלכה - מכילתא וספרא, והן ממדרשי האמוראים הארץ-ישראליים - ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא. בחלק מן המקרים, נראה לומר, כי ההבאות הללו מתוך הספרות המוקדמת, דינן כמו ההבאות מן הספרות המאוחרת. כלומר, מדובר בתוספת מאוחרת, שבה הועתקו לתוך מהדורה של התנחומא מדרשים מתוך המדרשים הקדומים, כאשר אלו ואלו כבר היו בכתב יד. ככאלו, ההבאות הללו חורגות מן המבנה המקובל של ספרות התנחומא, וכדי לקבל את המהדורה המוקדמת והמקורית של התנחומא עלינו להניח שיש להשמיט אותן.

מספר דוגמאות שנתקלתי בהן באחרונה מעוררות את האפשרות כי תולדות התהוותן של יחידות טקסט אלו הן שונות. ההצעה המעניינת ביותר היא האפשרות כי חומרים מקבילים למדרשים הקדומים, אך בסגנון תנחומאי שהיו במהדורות קדומות של התנחומא הוחלפו מאוחר יותר בחומרים מן המדרשים הקדומים עצמם.

דיון

כמה אפשרויות ראויות לבחינה לגבי הבאות אלו:

1) האמנם סותרות ההבאות את המבנה של ספרות התנחומא-ילמדנו? כלום ניתן להבחין בין מקרים שבהם הבאות של חומרי מדרשי ההלכה ומדרשי האמוראים הקדומים הן אמצעי למילוי המרחב של דרשות הפסוקים הראשונים?

2) אם כך הדבר, כלום ייתכן שהבאות אלו אכן משקפות תוכן קדום של מדרשי תנחומא-ילמדנו?

3) ואם תוכן קדום הוא - מה משמעות הדבר לגבי היחס בין התנחומא-ילמדנו למדרשים הקדומים? לכאורה מלמד הדבר על שימוש במדרשים הקדומים כשאלו כבר עורכים ומונחים ומנוסחים (ככל הנראה בכתב) על ידי מסדרי תנחומא-ילמדנו. אולם מבצבצת אפשרות נוספת מוזרה ומפתיעה: שמא היו במהדורות תנחומא מוקדמות כבר חומרים מקבילים למדרשים הקדומים (ואולי בניסוח עצמאי), ודווקא בשלב מאוחר יותר התרחש תהליך הפוך - של התאמת המצוי במדרשי תנחומא-ילמדנו לנוסח המדרשים הקדומים?

  • יש לבחון כל אחת (או דוגמאות נבחרות) מן ההבאות של המדרשים הקדומים, ולראות האם היא נמצאת במקום ובהיקף החורג מן התבנית של הדרשה בתנחומא-ילמדנו.
  • יש לבחון את משמעות אזכורי 'מכילתא' ו'ספרא' המצוי באופן נדיר בספרות התנחומא-ילמדנו (נרשמו אצל צונץ-אלבק, הדרשות בישראל). בדרך כלל במקרים אלו ההנחה היא כי זהו ביטוי להחדרה מן החיבורים הללו אל התנחומא. אבל אפשר שסופרים זיהו דרשות מקבילות וציינו לידן מכילתא וספרא ומתוך כך זה חדר לכתב היד.
  • יש להשוות את הבאת מדרשי ההלכה בתנחומא להבאות שלהם, בדרך כלל בעיבוד ובניסוח יחודי ועצמאי במסורת של ויקרא רבה - פסיקתא דרב כהנא, כגון בפרשה 'קחו לכם'.
  • ישנו מקרה אחד חשוב במיוחד - הסיפור הדרשני על שאול ובעלת האוב - המובא במהדורות המודפסות של התנחומא בלשון שנראת כהבאה מויקרא רבה, אבל במהדורת גניזה קדומה - סימנה אצלינו בפרוייקט: טופס קדום ד - מופיע לפנינו הסיפור בלשון ובסגנון של מדרשי התנחומא-ילמדנו. המקרה הזה הוא המעורר אותי להציע את האפשרו המפתיע כי נוסחאות התנחומא המאוחרות שבידינו מבוססות על תיקון על סמך המדרשים הקדומים. יש לאתר מקרים נוספים כאלו. (להוסיף הפניות מדוייקות בהמשך).
  • תופעה של תיקון חומרים במדרש אחד על פי מקבילות במדרש אחר בידי סופרים אינה זרה לנו, ומן הדוגמאות המובהקות לה: כהנא על כתב יד וטיקן 60 של בראשית רבה. אמנם שם בדרך כלל להפך. המתקן מביא מכתב יד של מדרש מאוחר אל תוך מקבילה במדרש מוקדם.

דוגמאות לתופעות

ביבליוגרפיה להמשך פיתוח הנושא

  • רשימת ההבאות מן המכילתא, הפסיקתא, ויקרא רבה ואזכורם של הספרא והמכילתא אצל צונץ-אלבק, הדרשות בישראל.

חזרה למדרשי תנחומא-ילמדנו

חזרה לפרוייקט המדרש בקהילות הגניזה

כלים אישיים